פרופ’ מוחמד א. צאלח
תקציר בערבית
تتناول هذه الورقة موقف مصر، حكومة وشعبا، من أعمال أعمال الإبادة الجماعية، ورفضها رفضا حاسما لها وتاييدها التام لقرار محكمة العدل الدولية في لاهاي فيما ترتكبه إسرائيل من إبادة وتهجير قسري للفلسطينيين في غزة.
הממשלה והעם של מצרים- על כל קבוצותיה, המוסלמית, הנוצרית והיהודית, המבוססות על אמונתן בשלושת ספריהן הקדושים: הקוראן, הברית הישנה והברית החדשה, ועל בסיס ערכיהן האנושיים, תמיד ובאופן קטגורי, להוקיע מעשי רצח עם המתייחסים לביצוע פשעי רצח המוני נגד קבוצות ספציפיות של אנשים מתוך כוונה להרוס את קיומם ונוכחותם לחלוטין. עורך הדין הפולני-יהודי רפאל למקין (1900-1959) הוא שתיאר את המדיניות הנאצית של רצח מאורגן, כולל מה שכינה “השמדת העם היהודי האירופי”, לכן טבע את המונח “רצח עם genocide” על ידי שילוב המילה היוונית “ג’נו geno”, שפירושה גזע או שבט, עם המילה הלטינית “סיד cide”, שפירושה הרג.
בהתבסס על אמונתה האיתנה של מצרים בדחיית מעשים אלו ובהחלת עמדתה על מציאות, הקימה ממשלת מצרים, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאור מעשי רצח העם שביצעה גרמניה הנאצית, הקימה מחנה הומניטרי באלכסנדריה, לפי מקורות היסטוריים, היא הקיצה לו 1,000 לירות מצריות ליום. המחנה הזה קיבל יהודים שנמלטו מאירופה כתוצאה מרדיפות הנאצים, נחים שם, לוקחים את מה שהם צריכים מאוכל ושתייה, ומקבלים טיפול.
מנקודת מבט זו, ממשלת מצרים, המיוצגת על ידי משרד החוץ המצרי, בירכה על החלטות בית הדין הבינלאומי בהאג, ובעיקר סמכות השיפוט הראשונית לבחון את ביצוע פשע רצח העם ברצועת עזה על ידי ישראל. משרד החוץ המצרי ראה שהחשובה מהחלטות אלו היא ההכרח בהפסקת התוקפנות הישראלית נגד הפלסטינים וגרימת נזק פיזית או מוסרית, הכפפתם לתנאי חיים שמטרתם השמדתם הפיזית, בנוסף לדרישת בית המשפט שישראל תבטיח אספקה מיידית של צרכים הומניטריים דחופים ברצועת עזה.
מצרים הדגישה כי היא מצפה לבקש מבית הדין הבינלאומי לדרוש הפסקת אש מיידית בעזה, כפי שקבע בית המשפט במקרים דומים, כערובה עיקרית ליישום אמצעי החירום הנדרשים שאישרה להגנה על אזרחים פלסטינים ברצועת עזה. הוא הדגיש גם את הצורך לכבד וליישם את החלטות בית הדין הבינלאומי בהיותו הגוף השיפוטי העיקרי של האו”ם.
מצרים קראה לישראל גם ליישם לאלתר את כל האמצעים שהוזכרו בהחלטת בית המשפט, המהווים את תחילת הדרך לאכיפת כללי המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי בכל הנוגע למתן הגנה לעם הפלסטיני, ולשים קץ לתקיפות והפרות שבוצעו נגדם, לאחר שנהרגו כ30,000 אזרחים חפים מפשע, שני שלישים מהם הם נשים וילדים, וחוזרת על קריאתה למועצת הביטחון ולגורמים בינלאומיים בעלי השפעה לשאת באחריות לדרישה מפורשת להפסקת אש מקיפה וקבועה.
מצרים הדגישה גם את המשך המגעים בשיתוף עם סוכנויות האומות המאוחדות ועם גורמים בינלאומיים ואזוריים, על מנת לסיים את המשבר, למנוע כל צעד המכוון לעקירה בכפייה של פלסטינים, ולהבטיח הגעת סיוע הומניטרי דחוף באופן דחוף ומספיק כדי לענות על הצרכים של העם הפלסטיני ברצועת עזה.
בשטח, הוצאת ההחלטה של בית הדין לא הביאה להפסקת התוקפנות נגד העם הפלסטיני, והתגובה הישראלית הייתה טענה כי כמה עובדים של סוכנות הסעד והעבודות של האו”ם לפליטים פלסטינים, המכונה בראשי תיבות “אונר”א” השתתפו במבצע ההתנגדות הפלסטינית שהיה ב-7 באוקטובר. מכאן דרשה ישראל מהאו”ם לחקור את ההאשמות הללו, ובהתאם לכך חלק ממדינות המערב הפסיקו את המימון שלהן לארגון, ומדינות אחרות השעו את המימון שלהן עד שחקירות יושלמו, בכך השירותים שהיא סיפקה ועודנה מספקת: מזון, חינוך, בריאות ואחרים, הופסקו. לפיכך, מצרים הזהירה מפני צעד זה, בשל השפעתו הקשה על פעולות הסיוע והסעד שניתנו לעם הפלסטיני המוכה בעזה.
